תגית: טיולים בדרום

נחל יזרח, נחל זוהר או אם "הבית" שלנו והדוד מאוסטרליה

נפתח בחוב קטן: בסוף השבוע שחלף חל יום הולדתה של גלי, שחוגגת למעשה 28 שנים של אושר, חיוכים שמימיים ותמונות יפיפיות…מזל טוב גלי 😀

שמש באה צוהריימה- חמוטל (או אם הבית של הטיול) ומורן (מעתה- הדוד מאוסטרליה) יוצאים מחוג הצילום ושמים פעמיהם אלי הפלאפל הירושלמי ברחובות (ימות משיח- בירת ישראל בבירת השפלה). בנתיים אני מחזיק בקרבי מחנק מריח מרחקים (או מעומס התנועה ברמלה בואכה רחובות).

נפגשנו אי שם בערד הרחוקה: קרן וחיים,גלי וגיל, עדי וניר, רועי, ליריק, חמוטל ומורן ואנוכי ומשם התחלנו את הירידה הידועה לכיוון ים המלח. עצרנו בצד הדרך לפני העליה לצוק תמרור, השארנו שומר בדואי על כלי הרכב והתחלנו בהליכה בואכה הצוקה…

 

מרבד הקסמים של ים המלח, השתקפות הרי מואב מכוסים בענני גשם, ממערב עננים הממטירים גשמים על אודי בהרצליה ומעלינו שמים כחולים (מדבר בצל גשם). אם הבית נתנה סקירה היסטורית על המקום ופועלה בזמנים עברו בהם הדריכה באזור זה תלמידי ביתספר וחיילים חסונים.

 

השמש ירדה, התה זרם, המצלמות נשלפו ואודי טלפן…ירדנו למטה לכלי הרכב מרוצים ורעבים לארוחת הערב…

כאשר הגענו למקום הלינה המתוכנן (מתחת לצוק תמרור) גילינו שהוא מלא בנפט…כן כן…נפט בישראל (כנסו ללינק)

לילה בגניבה בא הנחיריימה, המדורה הודלקה, הכרעיים הונחו בפויקה עם יין אדום, תפוחי אדמה, גזר, בטטו, רוזמרין וטימין…

גלי חגגה יומולדת (פעם 1) בדרכה שלה עם עוגה ונרות…לאחר שחיסלנו את הפויקה, בלסנו בקלאוות ושתינו תה גילינו שהשעה היא רק…20:00…כולם הלכו לישון חוץ מניר ואנוכי שחרשנו מזימות מעל המדורה וחמוטל שהתהפכה מצד לצד באוהלה…

 

הבוקר שוב הגיע בגניבה, והשמש עם צבע דבש טהור…אם הבית הפכה לה לרבנית חמוטל, הדוד מאוסטרליה חבש את מגבעתו, בלונים נופחו והוענקו לגלי ביום הולדתה (פעם 2..בתמונה למטה- גיל תוהה מה לעשות הערב) וכולם ירדו על מלפפון עם צזיקי…משם נסענו לאיזור נווה זוהר והחננו את המכוניות.

התחלנו את ההליכה לכיוון נחל יזרח, ניווט פשוט וקל, ספרנו 5 ערוצים… אם הבית פשפשה בזכרונה פעמים מספר ואנחנו הולכים בקבות זכרונה (בכל זאת אמא). עליה יפה ומקסימה, חצבים נעלמים, הרוג'ומים מנתבים את דרכינו, עוצרים למים ובוהוריים עד שגלי "קוצים בישבן" מקפיצה אותנו… וכך עלינו מגובה של כמינוס 250 לגובה של 60 מטר כאשר ממזרח הר יזרח הולך ונעלם ומפנה את מקומו ליופיו של ים המלח.

וכך עם קומץ נשיקות בחול ומלח חצינו את הרמה שבין נחל יזרח לנחל זוהר וירדנו בנחל זוהר בינות צוקים, מעוקים, סלעים משוננים, חוור רך, מפלים ויופי עוצר נשימה חזרה לכיוון ים המלח ההולך ונעלם.

 

הגענו עד למיצד זוהר, שהוקם בתקופה הצלבנית והמשיך להתקיים בתקופה הממלוכית. המקום היווה תחנה על דרך הדואר (ע"פי רשות העתיקות). כך אט אט הסתיים לו המסלול…

המשכנו לארוחת אחה"צ חגיגית בפונדק של סוזי…המלצרית המשונה בישראל…וסיימנו יומיים מהנים בשקיעה תוך כדי נסיעה בעליות בחזרה לערד…

תודה ענקית..לאם הבית (היפה) של הטיול על תכנון מופלא וכולנו כעת יודעים שמדבר יהודה הוא המדבר הטוב !

 

ובאותה הזדמנות: אנו מעוניינים להקים בסיס ציוד (סכו"ם וכדומה) לטיולים. כך שאם אתם או משפחתכם מחזיקים סכו"ם, כוסות, צלחות, קערות או כל מה שעולה במוחכם הקודח אנא איספו ובהזדמנות העבירו לחמוטל או אלי.

חורף נעים לכולכם…

נחל עזגד ונחל אשלים או מוקשים, איש חסר ושרירים תפוסים

אתם מכירים את השיר "זוגות זוגות" של שלומי שבן ? ככה הייתם מרגישים אם בטעות מצאתם את עצמכם במישור עמיעז בסוף פברואר ביום אביך במיוחד….ללא לינצ'י

אבל הכל התחיל עוד לפני זה….הרבה לפני זה….הטיול לנחל עזגד אשלים (הידוע יותר בכינויו הנאחס) היה אמור להתקיים איפושהו באוקטובר…נדחה לנובמבר…ומשם גנרל חורף עצר אותו כמו שעצר את צבאותיהם של נפוליאון והיטלר….כך גם הטיול הזה נכנס להסטוריה הצבאית….הוא גם נכנס להיסטוריה המדעית מכיוון שהוא חיכה בסבלנות שאסיים את ההרצאה בכנס אוטו ורבורג השנתי

למרות שיצאנו במטרה לעשות את עזגד-אשלים, שני הנחלים הנ"ל נאלצו לחכות עד שנסיים את סיור הפריחה בשמורת פורה

בכל אופן, הפעם הטיול עמד בסימן זוגות: ניר ועדי, אייל ויעל, חמוטל ומורן והזוג הטרי- אודי ומיכל…אנחנו הרווקים נשארנו מאחור.

כח החלוץ בראשות חמוטל הגיע לאתר ובעזרת קפיסי עץ אחדים ושבריר גפרור (כך אומרת ההגדה) הצליחו להדליק מדורה. לאחר לילה של שירים וזיופים כהרגלנו בקודש, חומוס של חליל ואוכל שאינו נגמר לעולם פרשנו שק"שינו וישנו באוהלינו עד שעשר דקות לפני זמן ההשקמה התעוררנו לצלילי "עטור מצחך" "הכניסיני תחת כנפך" …מוזר…ונכון שאי אפשר בלי תמונה של אודי לבוקר ?

בכל אופן, בעלי כלי הרכב החלו בבריחה מפני הבדואים (בעיקר כי דובר שפתם – החכם לינצ'ין לא היה עמם) ולאחר מכן (בשביל הספורט כמובן) צעדו לעבר המאהל…כמה מוזר היה לראות שלושה אנשים עם כובעי קש ותרמיל זוהר כתום בלב המדבר ההזוי

זה הזמן לציין שלטיולינו הגיעו מצטרפים חדשים וזה הזמן להכירם

טיולינו רק התחיל וכבר אני מכביר במילים. החום היה כבד מנשוא…הרגליים בקשו רחם….אבל הנוף היה מרהיב

תוך כדי החום הכבד יצא לנו להתקל ביחנוק אחד (ככה לפחות הוא טען שקוראים לו) . כמובן שלא חסנו עליו ומייד החל צוות התיעוד בעבודתו

והרי התוצר הסופי

לסוף העליה הגענו תשושים, אך הרוח הנעימה הקלה במעט

ואז החלה הירידה….תלולה וארוכה, עם גבים מלאי רפש וירוקת, הצעת נישואין על קצהו של מפל ואחווה בין כולם

ואז מנוחה

לאחר הליכה ארוכה…הגענו….ל….שדה מוקשים (חמוטל החליטה לבדוק אותם….) השמש עמדה לשקוע, ניר, אודי ואנוכי גלשנו דרך הנחלים לכלי הרכב ואילו כל השאר התפנקו במתיחות

וכך הסתיים טיולינו….עד הטיול הבא….נסתפק בדברים האלה

המכתש הקטן

סוף השבוע שעבר ארזנו את אוהלינו,גילגלנו את שק"שינו, רק לינצ'י לקח איתו את הסאג'… וירדנו דרומה לכיוון המכתש הקטן. בדואי חביב שאל אותנו על המקום בו נלון (מחירי המתכות עלו מאוד לאחרונה והדבר נודע לבדואי). הנה הוא והגמל שלו

לאחר שגילינו שהשקיעה מתקרבת. החלטנו לא לטייל באזור, מחשש שלינצ'י יגלה זאת צילמנו מספר תמונות

הערב ירד… לינצ'י ואודי הנאהבים והנעימים הגיעו…והטירוף התחיל

רק שניים נשארו שפויים (למרות שהשיגעון שדבק בכולם נבע ככל הנראה מיכולות השירה של הגבר המטושטש שליד הבחורה) ניר ועדי

למחרת בבוקר התעוררנו וגילינו שחסר משהו

אז החלטנו לשחק קצת

אז אייל הגיע עם שתי חברות… והציל אותנו מהתייבשות שלאור המסלול המתיש הייתה צפויה מתמיד

האמת, לבנאדם אחד המסלול היה כלכך קל שהוא החליט לרוץ את הכל… כאן ניתן לראותו שנייה לפני שרץ הוא כסמן ודגל לכולם

הייתי אומר שכאן נגמר סיפורו של טיולינו…עוד יסופר רבות על ההליכה המתישה למכוניות, על לינצ'י שרץ כנקודה שחורה במרחק מה מאיתנו… על נגינת הגיטרה המופלאה של אור…כיצד לינצ'י ירד על מנת שווארמה וכמעט אכל לניר אצבע… ההמשך בתמונות בלבד

בכל זאת מגיע למחבר איזו תמונה לסיום