תגית: טיולים במרכז

טיול לילה לעינות גיבתון, חולדה ותל גזר או אוי…כואבת ללינצ'י הברך

ניר ועדי טסו להם לארגנטינה והותירו חלל ריק בקירבנו…בו בזמן שהזוג הנשוי המריא לארגנטינה, החל הזוג היפה (יעל ואייל) לתכנן את צעדיו להשתלטות על החבורה…

בשעת לילה מאוחרת הוחלט כי יבוצע טיול לילה בחצר האחורית של השפלה בואכה הרי ירושלים

את מסלולינו התחלנו בכניסה לעינות גיבתון סמוך לכביש 6,…ההליכה היתה נחמדה חרף העובדה שלא ידענו האם באמת נגיע לאיזשהו מעין ואיפה לעזאזל נמצא תל מלוט ???

 

אבל להפתעתינו אכן נמצאו המעיינות…התיישבנו לנו במעגל, האזנו להופעה מסתורית של תיסלם שנשמעה מכיוון קיבוץ נען ובהתגנבות יחידים נכנסנו בינות הצמחיה העבותה למעיינות, חוץ מלינצ'י שמזלו לא שפר עליו בחודש האחרון, כולם הגיעו בשלום למעיינות היפים.

 

לאחר קפה ותה נסענו לכיוון בית הרצל אשר ביער חולדה. התחלנו ללכת בשדרת הוושינגטוניות עד למצפה טל הצופה על אזור מזכרת בתיה, חולדה, צומת בילו…כבר אז החלו להשמע קולות טרוניה בקרב הלוחמים…לינצ'י אחז בבירכו, ענת יללה בכאב: "לינצ'י לינצ'י", אמנון חיפש אוכל, שרון חיפשה טרמפ הביתה ויעל חשבה על הפנקייק של מחר…

המשכנו ללכת ולהצטלם, להצטלם וללכת, כאשר החושך משרה אווירה קסומה ועוזר לפתח את כושר הצילום.

חצינו את הכרמים, ועברנו את כביש 44 לכיוון יער המגינים, שם התישבנו (ונרדמנו) ונהננו ממאפים פרי ידיה של חמוטל.

להעיר את כולם היתה משימה קשה ביותר…החלטנו לקצר ולא לעלות למצפה בקוע ולאחר שעברנו בסמוך לכרמי יוסף והערנו את כל הכלבים בשכונה שצמודה ליער ב-3 לפנות בוקר (אנחנו מצטערים), המשכנו לכיוון תל גזר. חלפנו בתוך מטע שסק הסגור ברשת…רק אז התחוור לחברים העייפים, שככל הנראה הם צריכים לקחת את ציוד הבוקר מהאוטו שלי שחנה בתוך הישוב…אבל למזלנו הרב השומר פתח לנו את השער והציוד הגיע עם האוטו לתל גזר.

ברגע שהגענו לתל (4:30) מצאנו את חברינו שרועים וישנים…אנחנו עלינו לתל (עם גיטרה ???) לחפש זריחה…אבל היה מעונן…

מאותו רגע הטיול הפך להיות אדיר שכן החלה ארוחת הבוקר הגדולה…ביצים עם בצל ירוק, עירית, בצל ופטריות, פנקייקים משתי בלילות שונות, לבנה, לחמניות טריות, סלט שוקו וקפה… שתי תחנות בנקייקים…ומקושקשת א-לה אמנון…

 

מילים לא יכולות לתאר את התעלות הנפש והקיבה ברגעים אלו…

זהו…כאן הסתיימו מילותי…תודה לחמוטל על התמונות הנהדרות ו…שאפו ענק ליעל על הארגון !!!

עוד באותו איזור 

 

חוף ניצנים, סיור בעיר של גיאדמק או לחילופין מילואים עם מירון 4/5.8.2006

נכון שנמאס כבר מהמחבר האשכנזי הג'ינגי הזה, אז כיוון שמירון לא היה בטיול – היה במילואים, החלטתי לתת לכתיבה נופך קצת יותר מזרחי

שלכם: אלעד לינצ'בסקי- לינצ'י

מירון נקרא לדגל תחת צו שמונה למילואים ביו"ש, כל כך דאגנו שהחלטנו לצאת לטיול, להפיג את המתח. אם להיות רציניים לחצי שנייה אני שמח שכל מי שהיה במילואים(ניר ומירון) חזרו שלמים ובריאים ורק אודי איכשהו חמק

הכל התחיל בתכנון מסלול קצר לשעות הערב של יום שישי, הייתה התחלה ,אמצע

וסוף. כפי שניתן לראות במפה באדום בתכנון היה טיול חולות קצר, ים, שקיעה, שתי גיטרות, מנגל, לילה ובבוקר כל אחד לדרכו

התחלנו את הטיול בבית ספר שדה ניצן, פילסנו את דרכנו דרך חולות ניצנים לעבר החוף, יחפים, שמחים ובעיקר מרוצים ממזג אויר נוח של אחה"צ יום שישי

בדרך, שניים מחברינו שלא אנקוב בשמם היו חכמים מספיק למצוא עץ פרי טעים שאיני זוכר את שמו (ניר אמר לי שזה לא רעיל, אני מקווה). אכלנו ואכלנו עד שהבנו שאיבדנו את כולם. אבל אל דאגה בעזרת תושיה וחיפוש מקיף של מאה מטר מצאנו אותם שמרוב דאגה שכחו לחפש אותנו. לפי התמונה אפשר לראות אותנו חוזרים כשאנחנו שבעים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחרי הליכה קצרה החלטנו לעשות עצירה קלה לקפה, להנות מאויר ים ואוירה נינוחה, להלן אנחנו מפרסמים את אייל עם פק"ל הקפה הדנדש שלקח יוזמה ונתן סיפתח

 

….כל מה שנותר זה לחכות בסבלנות שהקפה ירתח

עברו מספר דקות ואז הכוסות יצאו, הקפה נשפך, הביסלים נפתחו וכולם היו שמחים ומאושרים

ואז…. הגיע הטלפון….,כמו שמירון היה כותב,באמצע הלגימה הראשונה מהקפה הטרי. ניר קיבל טלפון מהצבא, מסתבר שהסורים גילו שהוא מטייל וגם נהנה והחליטו לגרום לו להתגייס מיידית. ניר נראה מודאג, עדי עוד יותר, אני גם דאגתי…שהקפה שלי מתחיל להתקרר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

ברצוני לסטות מקו העלילה ולראות אם תזהו את הדמות המופיעה בתמונה

אני אתן לכם רמז, היא מופיעה בפינת הגעגועים, כן כן לא אחרת מאשר

הקפה היה מצויין, הרוח הייתה נעימה אך השמש רמזה לנו שכדאי לזוז

עקב ירידתה המהירה והלא צפויה של השמש לכיוון הים, ניהלנו ישיבת חירום והחלטנו לרדוף אחר השמש לים, השמועות אומרות שלשם היא הולכת. במקביל ניר ניסה להחליט מתי הוא הולך לו ואיפה לעזאזל החיילים שלו. בצילום נדיר הצלחנו לתפוס את ישיבת החירום בטבע

כשהתקדמנו לכיוון הים היה לנו ברור שהתמהמהנו קצת יותר מדי וכי השמש תשיג

אותנו ותיעלם אל תוך הים לפני שנגיע, להלן תמונה עדות של הבריחה שלה

הגענו לקו החוף, חצי קילומטר צפונית לעיר של גאידמק, השמש הותירה סימני צמיגים על הגלים ונעלמה כבר

כל מה שנותר הוא למשיך צפונה לכיוון אשדוד עד חוף באר טוביה שם חיכו הרכבים, המנגל, העצים למדורה ושתי גיטרות

נעלמנו אל תוך הלילה בדרך לחוף הנכסף. לשאר הערב בחוף באר טוביה, לנגינה, לארוחת השחיתות אין כל תיעוד. אף אחד מהצלמים שביננו לא רצה להיתפס אוכל כמו חזיר

לפיכך החברה מכחישה כל קשר להאבסת המטיילים או להפרעה לשאר הרוחצים והדגים בשירה קולנית ונגינה שאינה בקצב, שאינה בטון המתאים וכמובן ללא סינכרון כלשהו בין הנגינה לשירה ועוד בקולי קולו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 לסיום כיון שאין תמונות החלטתי לשים תמונת חול ממש יפה, סחתין ליעל על הביצוע, כן ירבו 

בנוסף ברצוני להודות גם לשומרים של גאידמק שנתנו לנו לעבור את המחסום החיצוני של העיר שלו, אנחנו מצטערים על שנכנסנו לשטח של הכל יכול- ארקדי

עד הטיול הבא וחזרתו של המחבר, הסופר והמשורר סופרמיירון- לינצ'י