תגית: טיולים לצפון

טיול הרווקים של נירו או עין שריר, קייאקים וסטייק מצילים אותנו מהחום הכבד

אני חושב שהיתה זאת שעת לילה מאוחרת, כאשר הטלפון התקשר ובצד השני נשמע קול מאנפף ודורש ממני לארגן מסיבת רווקים לנירו… זהו לינצ'י שהוציא אותי מהשגרה ומשנת לילה שלווה לשבועיים של מחשבות, מזימות זדוניות והרהורים במהות החיים (רק לינצ'י יכול לגרום לי להרהר במשמעות החיים).

לאחר פגישה אפלולית בבר עם אודי, לינצ'י ואמנון הוחלט שנבצע "טיול רווקים" ללא איפיוני מסיבת רווקים, אבל די להקדמות ארוכות ומשעממות…אישרו את השתתפותם: נירו (כאילו דה), לינצ'י, אודי, אייל, ליריק ואנוכי (כשאמנון מגיח מהחושך בהמשך).

יצאנו (אט) מרחובות צפונה, הגענו לצומת צמח אי שם בשעות אחר הצהריים, בחום כבד שהותיר אחריו שלוליות גומי של סנדלי שורש…לינצ'י הגיע והוביל אותנו לאתר הראשון שלנו- "עין שריר" או בשמו הנוכחי "עין שוירח" (שילוב של השם הערבי- עין שורירא ושל שמו של ירח פראן- משפץ הבריכה).

כמובן שבשלב ראשון חשבנו שלינצ'י מוביל אותנו בשביל לבן ובעלייה קשה לאבדון, אבל אז התגלה מחזה מרנין בדמות מעין מוצל המוקף בעצי פרי…קפצנו על המציאה הקרירה…כאשר את לינצ'י נושכחים דגים (הוא פשוט נורא מתוק).

 

שעת בין השמשות הגיע ולינצ'י כהרגלו בשעה זאת מחליט שהוא חייב לנסות להכנס לשדה חיטה ולמרות רגלו הדואבת הוא מצליח לעשות כן…(ילדים יקרים עיזרו ללינצ'י ולליריק להתמקם בשדה…)

ירדנו לכיוון הכינרת ונסענו צפונה לבוסדן (בוסתן דן) בין צומת צידה לצומת בית המכס. לאחר 42 כנפיים, 12 שיפודים, 12 קבבים, חומוס מחליל, סלט ו…..אמנון שהגיח לו מאי שם…התחלנו את התכנית האומנותית שכללה (כמה מפתיע) שירי נירו ובציר, אך גם הקלטה היסטורית של עדי מתקופת המנדט בה היא מספרת על הקשר שלה עם ניר מאז ועד היום…מפאת קוצר יריעה וכבוד הנוכחים אנחנו לא נפרט את אשר נאמר בהקלטה זאת או כל דבר בהקשר אליה, כל המעוניין מוזמן לרכוש את הדיסק…

כלכם וודאי מצפים שכאן עדשת המצלמה תכוסה וכולם ילכו לישון…אבל לא כך חשב העקרב (ההוא מהסקורפיונס) שהחליט לטייל על רגלי בשעת לילה מאוחרת כאשר הוא מסווה את עצמו בעזרת החשכה…לאחר חששות כבדים הוחלט לישון באוהלים…

בשעת בוקר מוקדמת אני שומע את קולותיהם של הלינצ'ין ונירו קוראים בשמה של שחרית…וכמו שאתם יודעים כאשר מגיע קריאת שמה של שחרית צריך לקום…ולהכין תה….

המשך טיול הרווקים היה בשיט קייאקים בירדן (עומק המים כ-30 ס"מ)…לאחר שהצלחתי לתקוע את הקייאק שלי ושל אודי 3 פעמים בגדת הירדן (זו שלנו וזו גם כן) הגענו למקום השני לאחר ליריק ונירו, לינצ'י נרדם בקייאק שלו ואייל נאלץ להרביץ לו במשוט פעמים רבות עד שנאות להתעורר…

קינחנו את טיול הרווקים במסעדת "חוות עמק הבוקרים" ליד בני יהודה, עם נוף מדהים, וזוגות צעירים שחושבים שהגיעו לסוכנות הדוגמנות של רוברטו…

 

בכל אופן חלקנו אכלנו סטייק 400 גרם וחלקנו 300 גרם…עם בירה (ולא יין למורת רוחו של אייל). לאחר שלינצ'י גמע את כל הארבע מאות (לא מטרים…אלא גרם) הוא השמיע את אנחת הלינצ'ין המפורסמת שאומרת דבר אחד (או שניים): סוף הטיול הגיע, אני שבע, רוצה לישון, יאללה בואו הביתה…אה אבל אין קינוח ?

 

צוות "אוכלים והולכים" מתרגש מאוד בימים אלו ורוצה למסור מזל טוב והרבה אהבה לנירו ועדי 🙂

 

הטיול לראש הנקרה ונחל בצת או מסע בזמן רגע לפני המלחמה

לצפון יצאנו שבעה: ניר ועדי, לינצ'י, אמנון, אור, רותם ואנוכי…קצת לפני הקרבות שחירבו את הצפון

הטיול שהוזמן במיוחד ע"י גלי לאיזור "החצר האחורית" של ליריק נערך (כמה משונה) ללא גלי וליריק

אבל אל לנו לטעות. טיול זה חרף מחיר הבשר היה מהמשובחים שידענו וכמובן כלל בתוכו הרבה אוכל טוב

הגענו לפנות ערב לחוף אכזיב והחלטנו לקול השירה של ניר ("הרוח והחושך והמים…", מילים ולחן היו המלצה בלבד) להצפין לראש הנקרה ולתפוס כמה וכמה תמונות שקיעה וים

 

בהמשך דרכנו מצאנו על החוף סרטן חביב…אך מפחיד

לצערנו הוא לא שרד יותר מדי זמן בחברתינו

בלילה נכונה לנו הפתעה בדמות פויקה וקצבית בעלת ידי פלא !!!!! קצוץ קצצה את הבשר

בבוקר התחלנו בטיולינו לעבר נחל בצת ומערת קשת כנראה שהבשר של ליל אמש בתוספת דרום אמריקאים בגיל העמידה הקשתה עלינו

אה כן והיו שוב את השניים המוזרים האלה

בדרך איבדנו את לינצ'י…החיפוש ארך שעות ארוכות ובסופו זעקנו אל השמיים

ובכן מה עוד יסופר על טיול שהיה לפני זמן רב ? אכן הגענו למערה ואת השלט ניתן יהיה לראות במהרה

אך לפני כן מנוחה קלה (פייייי כמה חרוזים) ועוגה

לבסוף הגיע הקפה והמנוחה וכן גם ההבנה שכנראה לתקופה ארוכה זה היה הטיול האחרון בצפון

 

ולסיום- פרח של שלום

לאמנון שכרגע בחו"ל יש בלוג חדש ומעניין המתאר את מסעותיו שם. אתם מוזמנים לבקר

http://travelwithashap.wordpress.com/

 

 

הר כחל או איך שברנו רגליים בדרך למטה

"שמחה רבה

שמחה רבה

אביב הגיע

פסח בא"

כך שר לי ניר בטלפון בקולו המחשמל עת החליט לצאת לטיול

לינצ'י היה עסוק בשיחות עם הולנדים ואודי היה טרוד בנבחי הטרוטון החדש של ש"ס ומלאכת הרכבת הטיול הוטלה על כתפי הצנומות

וכך גיבשנו לנו הרכב גדול של 13 אנשים אמיצים ויצאנו לטיול.

כמו בכל טיול היו מכשולים רבים. הטרנד החדש היה שפעת העופות שפקדה 2 מבנותינו. רק אחת התאוששה

התחלנו לטייל בין ערבים, מסיבות אסיד ויער אפלולי בעין השופט.את הדרך היה קשה למצוא…

 התרנו קצת את הרסן ונתנו לעידו להשתולל קצת

את הלילה העברנו בקברו של המחזר הדרוזי הידוע שזכה לכינוי "נבי חזורי" עליו השלום

הפעם כיאה לטיילים מנוסים לקחנו איתנו חציל, טחינה ו……משחק שחמט שירשים את טיילי האזור

 

 

הייתם מתים שיהיה לכם חציל כזה…..טוב נו… הוא נראה כך

חוץ מזה כרגיל היתה מוזיקה טובה מבית היוצר של אור. המוזיקה גם שיפרה את המצב של החולים שלנו

 

לילה… כולם ישנים…רק ניר לבנה קם מוקדם לצלם את הערפילים

 

קשה לקום בבוקר

לפקוח את העיניים

הבוקר הגיע ואיתו ארוחת הבוקר המסורתית

 

הקור המקפיא של הבוקר הוציא רק כמה פרות משוגעות ואותנו. כולם התחילו ללכת חצי שעה לפני ניר ואנוכי, וכך קרה המקרה שניר התיש אותי בעלייה ארוכה ומהירה כברק אל הר כחל

 

התצפית נמצאת ממש חמישים מטר מכאן"  צעק אודי… לאחר מכן הוא היה כבר הרבה פחות שמח"

אבל כל השאר היו מרוצים ביותר (בעיקר בגלל הצימוקים והמשמשים היבשים) חוץ מגלי שרצה קדימה כאיילה

 

כל אותה העת המשיכו הסורים לצפות בנו

…אבל לליריק כל הסיפור הזה ממש לא הזיז

 

לינצ'י מצא את עצמו "תוהה" בניווט

בכל אופן, ההליכה התארכה והתארכה. כיאה ליהודים טובים ניסינו לשחזר את מסעו של עם ישראל שארך 40 שנה. ההליכה הקשה גבתה מספר קורבנות

פה תם סיפורנו. הירידה למטה גבתה מחיר כבד. רבים מאיתנו לא בטוחים בנוגע להמשך הפעילות שלהם בעונה הנוכחית. חלק מאיתנו שוקלים פרישה, אבל אני תמיד אזכור את ארוחת הסיום בנבי חזורי בה ניר, עידו ואני ירדנו על שאריות החומוס, לבנה, כרוב ושוקולד שנשארו לנו מהערב

אה כן וגם את הצבעונים והסחלבים  

 

להתראות בפעם הבאה