תגית: קייאקים

טיול הרווקים של נירו או עין שריר, קייאקים וסטייק מצילים אותנו מהחום הכבד

אני חושב שהיתה זאת שעת לילה מאוחרת, כאשר הטלפון התקשר ובצד השני נשמע קול מאנפף ודורש ממני לארגן מסיבת רווקים לנירו… זהו לינצ'י שהוציא אותי מהשגרה ומשנת לילה שלווה לשבועיים של מחשבות, מזימות זדוניות והרהורים במהות החיים (רק לינצ'י יכול לגרום לי להרהר במשמעות החיים).

לאחר פגישה אפלולית בבר עם אודי, לינצ'י ואמנון הוחלט שנבצע "טיול רווקים" ללא איפיוני מסיבת רווקים, אבל די להקדמות ארוכות ומשעממות…אישרו את השתתפותם: נירו (כאילו דה), לינצ'י, אודי, אייל, ליריק ואנוכי (כשאמנון מגיח מהחושך בהמשך).

יצאנו (אט) מרחובות צפונה, הגענו לצומת צמח אי שם בשעות אחר הצהריים, בחום כבד שהותיר אחריו שלוליות גומי של סנדלי שורש…לינצ'י הגיע והוביל אותנו לאתר הראשון שלנו- "עין שריר" או בשמו הנוכחי "עין שוירח" (שילוב של השם הערבי- עין שורירא ושל שמו של ירח פראן- משפץ הבריכה).

כמובן שבשלב ראשון חשבנו שלינצ'י מוביל אותנו בשביל לבן ובעלייה קשה לאבדון, אבל אז התגלה מחזה מרנין בדמות מעין מוצל המוקף בעצי פרי…קפצנו על המציאה הקרירה…כאשר את לינצ'י נושכחים דגים (הוא פשוט נורא מתוק).

 

שעת בין השמשות הגיע ולינצ'י כהרגלו בשעה זאת מחליט שהוא חייב לנסות להכנס לשדה חיטה ולמרות רגלו הדואבת הוא מצליח לעשות כן…(ילדים יקרים עיזרו ללינצ'י ולליריק להתמקם בשדה…)

ירדנו לכיוון הכינרת ונסענו צפונה לבוסדן (בוסתן דן) בין צומת צידה לצומת בית המכס. לאחר 42 כנפיים, 12 שיפודים, 12 קבבים, חומוס מחליל, סלט ו…..אמנון שהגיח לו מאי שם…התחלנו את התכנית האומנותית שכללה (כמה מפתיע) שירי נירו ובציר, אך גם הקלטה היסטורית של עדי מתקופת המנדט בה היא מספרת על הקשר שלה עם ניר מאז ועד היום…מפאת קוצר יריעה וכבוד הנוכחים אנחנו לא נפרט את אשר נאמר בהקלטה זאת או כל דבר בהקשר אליה, כל המעוניין מוזמן לרכוש את הדיסק…

כלכם וודאי מצפים שכאן עדשת המצלמה תכוסה וכולם ילכו לישון…אבל לא כך חשב העקרב (ההוא מהסקורפיונס) שהחליט לטייל על רגלי בשעת לילה מאוחרת כאשר הוא מסווה את עצמו בעזרת החשכה…לאחר חששות כבדים הוחלט לישון באוהלים…

בשעת בוקר מוקדמת אני שומע את קולותיהם של הלינצ'ין ונירו קוראים בשמה של שחרית…וכמו שאתם יודעים כאשר מגיע קריאת שמה של שחרית צריך לקום…ולהכין תה….

המשך טיול הרווקים היה בשיט קייאקים בירדן (עומק המים כ-30 ס"מ)…לאחר שהצלחתי לתקוע את הקייאק שלי ושל אודי 3 פעמים בגדת הירדן (זו שלנו וזו גם כן) הגענו למקום השני לאחר ליריק ונירו, לינצ'י נרדם בקייאק שלו ואייל נאלץ להרביץ לו במשוט פעמים רבות עד שנאות להתעורר…

קינחנו את טיול הרווקים במסעדת "חוות עמק הבוקרים" ליד בני יהודה, עם נוף מדהים, וזוגות צעירים שחושבים שהגיעו לסוכנות הדוגמנות של רוברטו…

 

בכל אופן חלקנו אכלנו סטייק 400 גרם וחלקנו 300 גרם…עם בירה (ולא יין למורת רוחו של אייל). לאחר שלינצ'י גמע את כל הארבע מאות (לא מטרים…אלא גרם) הוא השמיע את אנחת הלינצ'ין המפורסמת שאומרת דבר אחד (או שניים): סוף הטיול הגיע, אני שבע, רוצה לישון, יאללה בואו הביתה…אה אבל אין קינוח ?

 

צוות "אוכלים והולכים" מתרגש מאוד בימים אלו ורוצה למסור מזל טוב והרבה אהבה לנירו ועדי 🙂