תגית: רמת הגולן

נחל מיצר או מי צריך שירותים כשיש שולחנות ???

שנה עברה…אביב הגיע…וכן…גם פסח בא. להזכירכם טיולינו הקודמים בפסח היו ארוכים (כמו הטיול להר כחל)
או עמוסים בחברים (כמו הטיול לג'ילבון). המשכנו לעקוב אחרי הפריחה שנדדה מהדרום לצפון.

הר ברקן בגלבוע היה המטרה הראשונה שלנו. לאחר תיאומים חסרי שחר, נסיעה ארוכה בדרך היפיפיה של נוף הגלבוע ,שלוותה בתחרות בין הרכב של אודי לרכב של חמוטל ומיטל, (הידועה בכינויה לואיז) הגענו לחניון האירוסים.שם כרגיל ניתנה הזדמנות פז לאותם חובבי צילום להתפרע כאוות נפשם. אבל…לפני הכל ואולי באותו הקשר

נפתח בחידת סופהשבוע לילד:
ילדים יקרים, עיזרו לאודי ומירון למצוא את ניר

ועכשיו הגיע הזמן לעשות הכרות חוזרת עם צוות הצלמים המנוסים והמשופשפים של האתר עם מגדירי הצמחים המדופלמים

ולהלן התוצאות

והנה תמונה של גלי בה היא משחזרת את ימי בנימינה שלה…לצד האירוס (מממ…איזה חיוך…)

בכל מקרה השקיעה ירדה לה…על שדות הגלבוע…והתחלנו להתאמן לשירי הערב החרישים לאור המדורה, עם החיבוק החם והאוהב של עדי וניר וריח המנגל המסתלסל לו ביער.


את הלילה העברנו בהאזנה לקולות הבטן של אודי ולרוח שהתדפקה על אוהלינו בעין תאופיק…הבוקר הגיע וכמיטב המסורת הטיולית אודי הצליח לנפק לנו מספר תמונות בוקר הזויות (תענוג…)

התחלנו בטיולינו בנחל מיצר שבו ניתן למצוא אלונים מסוגים שונים, אלה אטלנטית, חרדל ובן חרדל, כלניות ופרגים, דודאי, ערבה מחודדת, שקד, ומיני פרחים שרק חמוטל מכירה (הפרטים של חמוטל שמורים במערכת).

הליכתנו המשיכה לה..עברנו את עץ האלון הגדול, שרדנו ארוחת צהריים והגענו למפל. שם שתינו תה, אכלנו עוגה נהדרת של חמוטל מעשה ידיה להתפאר (שוב- הפרטים במערכת) נחנו וחלקנו חזרו בתשובה (מישהו אמר ניר ???)

מכאן, עברנו לעליה גדולה…מפאת שמירת כבוד המטיילים וצופינו היקרים החלטנו להימנע מלשים תמונות מביכות המתעדות את העלייה לכלי הרכב. בואו רק נאמר שמדובר בהרבה זיעה ופרצופים אדומים…

נשאלת השאלה: האם די היה לנו ב-36 קבבים, 12 שיפודים, 12 נקנקיות, 40 פיתות, 2 חומוס גדול, חצילים, טחינה, לבנה, ירקות למכביר, חמאת בוטנים, שוקולד, ביסקוויטים ו-3 עוגות ?

התשובה הברורה: ברור שלא !!!

חזרנו לכור מחצבתינו- אוהל זידאן בכפר סלמה שם פינק אותנו תייסיר במיטב האוכל…העייפות כבר ניכרה אצל כולנו- שבעים ועייפים היינו מוכנים לסיבוב נוסף של אוכל בליל הסדר


ולסיום סיומת- כמו שאני אוהב, תמונה יפה של אהבה….סתם ככה בשביל האביב

הר כחל או איך שברנו רגליים בדרך למטה

"שמחה רבה

שמחה רבה

אביב הגיע

פסח בא"

כך שר לי ניר בטלפון בקולו המחשמל עת החליט לצאת לטיול

לינצ'י היה עסוק בשיחות עם הולנדים ואודי היה טרוד בנבחי הטרוטון החדש של ש"ס ומלאכת הרכבת הטיול הוטלה על כתפי הצנומות

וכך גיבשנו לנו הרכב גדול של 13 אנשים אמיצים ויצאנו לטיול.

כמו בכל טיול היו מכשולים רבים. הטרנד החדש היה שפעת העופות שפקדה 2 מבנותינו. רק אחת התאוששה

התחלנו לטייל בין ערבים, מסיבות אסיד ויער אפלולי בעין השופט.את הדרך היה קשה למצוא…

 התרנו קצת את הרסן ונתנו לעידו להשתולל קצת

את הלילה העברנו בקברו של המחזר הדרוזי הידוע שזכה לכינוי "נבי חזורי" עליו השלום

הפעם כיאה לטיילים מנוסים לקחנו איתנו חציל, טחינה ו……משחק שחמט שירשים את טיילי האזור

 

 

הייתם מתים שיהיה לכם חציל כזה…..טוב נו… הוא נראה כך

חוץ מזה כרגיל היתה מוזיקה טובה מבית היוצר של אור. המוזיקה גם שיפרה את המצב של החולים שלנו

 

לילה… כולם ישנים…רק ניר לבנה קם מוקדם לצלם את הערפילים

 

קשה לקום בבוקר

לפקוח את העיניים

הבוקר הגיע ואיתו ארוחת הבוקר המסורתית

 

הקור המקפיא של הבוקר הוציא רק כמה פרות משוגעות ואותנו. כולם התחילו ללכת חצי שעה לפני ניר ואנוכי, וכך קרה המקרה שניר התיש אותי בעלייה ארוכה ומהירה כברק אל הר כחל

 

התצפית נמצאת ממש חמישים מטר מכאן"  צעק אודי… לאחר מכן הוא היה כבר הרבה פחות שמח"

אבל כל השאר היו מרוצים ביותר (בעיקר בגלל הצימוקים והמשמשים היבשים) חוץ מגלי שרצה קדימה כאיילה

 

כל אותה העת המשיכו הסורים לצפות בנו

…אבל לליריק כל הסיפור הזה ממש לא הזיז

 

לינצ'י מצא את עצמו "תוהה" בניווט

בכל אופן, ההליכה התארכה והתארכה. כיאה ליהודים טובים ניסינו לשחזר את מסעו של עם ישראל שארך 40 שנה. ההליכה הקשה גבתה מספר קורבנות

פה תם סיפורנו. הירידה למטה גבתה מחיר כבד. רבים מאיתנו לא בטוחים בנוגע להמשך הפעילות שלהם בעונה הנוכחית. חלק מאיתנו שוקלים פרישה, אבל אני תמיד אזכור את ארוחת הסיום בנבי חזורי בה ניר, עידו ואני ירדנו על שאריות החומוס, לבנה, כרוב ושוקולד שנשארו לנו מהערב

אה כן וגם את הצבעונים והסחלבים  

 

להתראות בפעם הבאה