תגית: תל יודפת

פוסט אורח: תל יודפת

שנה שלמה חלפה מהפעם האחרונה שפוסט חדש עלה בבלוג הטיולים הטוב בארץ-ישראל ונדמה כאילו זה היה אתמול… בעקבות חוסר מוטיבציה של מערכת האתר (מירונקל'ה), חוסר רצון של העוזר הראשי למערכת (אודי) וחוסר יכולת של המשנה הראשי לעוזר הראשי של מערכת האתר (החכם לינצ'ין) ביקשנו מיעלול תעלול לכתוב פוסט אורח בנוגע לטיול האחרון בתל יודפת. הנה הוא לפניכם.

* * *

שישי בבוקר, יום יפה, אימא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון, ולי יקנו המון בלון!! אז זהו – שלא, במקום לקנות לי בלון יצאנו לטייל.

בבוקר יום שישי יצאנו לטייל בצפון הארץ, בשעה 08:04 יצאנו מהבית והתחלנו לנסוע לכיוון צפון. אימא ואבא שרו לי שירים טיפשיים ולא נתנו לי לישון, אבל בכל זאת הצלחתי להירדם קצת. התעוררתי כשהגענו לצומת אלונים ושם פגשנו את גלעד (וההורים שלו), תמר (וההורים שלה + שאול), מיקי (וההורים שלו) ובחור חדש שקוראים לו איתי (אימא אומרת שאבא של איתי הוא החבר הדימיוני של דוד ניר, אבל לי הוא נראה די אמיתי…).

משם יצאנו בשיירה בנסיעה מאוד מאוד מאוד איטית לכיוון יודפת. הנסיעה הייתה כל כך איטית שהתחלתי לצעוק: "אאאאאאאאאבבבבבבבבאאאאאאאאא ביייייי בוווווו אהההההה !!!" מרוב שעמום. לבסוף הגענו למרגלות הישוב יודפת, אבא שם אותי על הבטן והתחלנו ללכת.

מסיבה שלא ברורה לי את גלעד ותמר שמו על הגב, איך בדיוק הם אמורים לראות ככה את המסלול?? תראו איך תמר מתאמצת לראות משהו…

היי היי היי תרשו לי פה להתערב. בתור המבוגר האחראי..ההמ הההמ. אני ראיתי הכל, בעיקר כבשים ואת השיער הג'ינג'י של אבא שלי. הבעיה התחילה כשאבא של יעלול התחיל לספר על כל מיני דברים לא ברורים ממזמן מזמן לפני שהחכם לינצ'ין נולד. ברגע שהוא פתח את הפה פשוט נרדמתי…

אבל אבא ואמא סיפרו לי שהוא סיפר על יוסף בן-מתתיהו ועל יוספוס פלאוויוס (למרות שנראה לי שהם אותו בנאדם, אבל אני לא סגור על זה..) שהיה גם אלוף פיקוד צפון של פעם וגם היסטוריון וגם אופורטוניסט. הוא היה שם על התל ונלחם ברומאים. הוא בנה חומה גדולה גדולה כדי שהרומאים לא יצליחו לירות ולהתקרב ליודפת.

אבל אז בא הבוגד התורן ובשביל מטרנה וסימילאק גילה לרומאים את כל הסודות והם הצליחו לכבוש את התל.

אממ… כן… ששי נרדם אני אמשיך… אממ… אחרי שאבא שלי הסביר כול כך יפה (כי אבא שלי הוא הכי בעולם ואבא שלי הטוב מכולם!) עלינו לתל יודפת וראינו את שרידי הישוב ובור המים. משם ירדנו לעמק והתחיל להיות חם, אבל ממש ממש חם, ואמרתי לאבא שישים לב שאמא שותה ועומדת בצל.

אח"כ התחלנו לעלות בשביל הצר עד שהגענו למרגלות הר עצמון. עקרונית המסלול ממשיך משם במעלה ההר עד הפסגה, משם אפשר לראות נוף מדהים של בקעת בית נטופה, אח"כ יורדים לשני מעיינות ואז חוזרים למכוניות. אבל אימא שלי ואימא של גלעד "המליצו" לאבא לפנות ימינה לכיוון המכוניות במקום שמאלה לכיוון ההר…

אחרי הליכה קצרה בשביל הגענו חזרה למכוניות והתחלנו לנסוע, אני לא כל כך סגורה לאן נסענו כי אבא הסתובב הרבה, אבל בסוף הגענו לאיזה גן אירועים וכולם התחילו לאכול שיפודים. חוץ מדוד ניר שאכל מוגבץ וממני, שאכלתי מרק (טעים טעים). אח"כ נכנסו שוב למכונית והדבר הבא שאני זוכרת זה את אבא ואימא מכניסים אותי לאמבטיה…

שלכם,

יעלול תעלול וגלעד שנדחף לי באמצע.